מחאמיד תאופיק חברה לבניין ופיתוח בע"מ נ' מועצה מקומית מג'אר

החלטה

לפני בקשה לתיקון כתב הגנה, וזאת בעקבות חוות דעתו של מומחה בית המשפט, אינג' נאדר פאהום.

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1.הבקשה מוגשת על פי תקנה 136 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") אשר קובעת כי בעל דין רשאי, תוך 15 יום מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת.

2.עסקינן בתביעה כספית-חוזית, על סך של 2,299,736 ₪, אשר הוגשה ביום 05.01.06. התביעה הוגשה על ידי התובעת -חברה העוסקת בביצוע עבודות בנייה, ביוב, ניקוז ומים- כנגד הנתבעת -מועצה מקומית מג'אר- בגין הפרת חוזה (חוזה מס' 18/202 מיום 26.09.02) לביצוע עבודות הקמת בית ספר יסודי בכפר מג'אר (להלן: "החוזה").

3.לטענת התובעת היא ביצעה את העבודות כמוסכם, ואף מסרה את בניין בית הספר לנתבעת ביום 15.08.03, והגישה חשבון סופי מס' 13, על סך של 2,147,984 ₪, אולם חשבון זה לא אושר ולא שולם על ידי הנתבעת.

התובעת טוענת כי הנתבעת מחויבת באישור החשבון ותשלום סכומו מכוח החוזה.

4.מנגד הגישה הנתבעת כתב הגנה, בו הודתה בקיומו של החוזה, אולם טענה כי אינה חייבת בתשלום הסכום הנתבע ממספר נימוקים, כשבין היתר היא טענה כי התובעת לא השלימה את העבודות ומשום כך משרד החינוך לא העביר את הכספים המגיעים למועצה עבור הקמת בית הספר, לכן לא התקיים התנאי לתשלום החשבון (סע' 12 לכתב ההגנה).

5.בהחלטה מיום 21.08.11 מונה מומחה מטעם בית המשפט, אינג' נאדר פאהום, אשר נתבקש לחוות את דעתו לגבי הפלוגתאות הצריכות הכרעה בתובענה תוך התייחסות לטענות הצדדים כפי שהן עולות מכתבי הטענות וככל שאלת בתחום מומחיותו.

6.המומחה נתן חוות דעת שהועברה לבית המשפט ולצדדים. לטענת הנתבעת, בעקבות קבלת חוות הדעת, התעורר צורך בתיקון כתב ההגנה מטעמה וזאת לצורך הוספת טענת קיזוז בגין הנזקים שנגרמו לה לאור ביטול הרשאת התקציב, של הפרויקט נשוא התביעה, על ידי משרד החינוך, וזאת ביום 8.3.06. במילים אחרות, לטענת הנתבעת העיכוב בתשלום החשבון מקורו בעובדה שהתובעת, כפי שנקבע בחוות הדעת, לא הגישה הן את החשבונות במועד והן את חישובי הכמויות – דבר שמצדיק קיזוז כל נזק שנגרם לנתבעת בעקבות מחדל זה אשר גרם בסופו של דבר לביטול התקציב מטעם משרד החינוך.

7.מנגד טענה התובעת כי אין כל זיקה בין חוות הדעת לבין הסעיפים שהנתבעת מבקשת להוסיפם בכתב ההגנה. מה גם, מדובר באותם סעיפים שהנתבעת העלתה במסגרת כתב תביעה שהוגש על ידי הנתבעת כנגד התובעת בבית משפט השלום בחיפה וזאת עובר למועד הגשת חוות הדעת. התובעת הוסיפה וטענה כי במסגרת תיקון זה מנסה הנתבעת לתקן ולשפר עמדותיה ואף לסרבל את ההליכים שמתנהלים בפני מותב זה.

דיון

8.תקנה 136 לתקנות קובעת כדלקמן:

"בעל דין רשאי, תוך חמישה עשר ימים מהיום שהומצאה לו חוות דעתו של המומחה, לתקן, בלי נטילת רשות מבית המשפט, את כתב טענותיו לאור האמור בחוות הדעת; היה בעל הדין תובע, רשאי הוא לתקן את הסעד שביקש, בין להעלאה ובין להפחתה, בין להרחבה ובין לצמצום. "

כאמור, הנתבעת השליכה את כל יהבה, בבואה להצדיק את התיקון הנ"ל, על הטענה שבחוות הדעת נרשם כי העיכוב בתשלום החשבון מקורו במחדל התובעת עצמה אשר התעכבה בהגשת החשבונות וחישוב הכמויות.

האם עניין זה אכן עולה מחוות הדעת ואם התשובה לכך חיובית, האם יש בכך כדי להביא להתרת התיקון המבוקש?

9.בחוות הדעת של המומחה נרשם כדלקמן:

"ההפרש באישורי החשבונות לתשלום נבע בעיקר מאי הגשה בזמן של חישובי כמויות מפורטים ע"י הקבלן וכנדרש ע"פ החוזה."

עיון באמור לעיל מלמד כי המומחה התייחס באופן חלקי לסוגיה הנ"ל, חרף זאת עדיין אין בכך כדי להביא להתרת התיקון המבוקש וזאת מהטעמים שיפורטו להלן.